מע"מ פתח תקווה נ' מחסני מכר נתיב בע"מ ואח'

הכרעת דין

רקע

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר מייחס להם עבירה של אי-הגשה במועד של דוח תקופתי, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), בקשר לתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, נאשמת 1 היא חברה העוסקת בניהול חנות מכולת ומינימרקט ורשומה כעוסק מורשה. הנאשמים לא הגישו דוח תקופתי אחד שהיה עליהם להגישו במועד.

הנאשם כפר בביצוע העבירות. הודה כי היה מנהל החברה, אך לדבריו לא הוא ייצר את החוב, אלא מדובר בחוב שיצר צד שלישי. צדדים שלישיים השתלטו על הקופה בחברה ויצרו חוב. אין המדובר בחוב של החברה. הדוח הוגש, אך לא שולם. לטענת הנאשם הוא עשה הכל כדי למנוע את העבירה, ויש לו הצדק לאי-הגשת הדוח.

סעיף 117 לחוק המע"מ קובע כדלקמן:

"(א)מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו - מאסר שנה.מיום 6.8.1998

תיקון מס' 20

ס"ח תשנ"ח מס' 1684 מיום 6.8.1998 עמ' 327 (ה"ח 2735)

(6)לא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו"ח שהוא חייב להגישו על-פי דרישת המנהל".

ראיות המאשימה

הוגשה הודעת הנאשם בחקירה (ת/1). הנאשם מסר כי הוא ניהל עסק של סופרמרקט, עד לחודש ספטמבר 2010. לדבריו, הוא הסתבך בשוק האפור ועשו לו נזקים בעסק, השתלטו לו על הקופה, ביצעו מכירות פיקטיביות, ועקב כך הוא בפשיטת רגל. לכן, אינו יכול לשלם את הדוח. להודעה צורף דוח בסך של 49,055 ₪.

מטעם המאשימה העידה גב' גילה גל-נוי, עובדת במס הכנסה, אשר גבתה את הודעתו של הנאשם. לדבריה, הדוח לא הוגש. הנאשם אישר שהוא מנהל החברה. טען שהסתבך עם השוק האפור והשתלטו לו על העסק. בחקירתה הנגדית הסבירה כי הדוח האמור לא הוגש. הנאשם מסר שהציוד והמלאי נמכר באוקטובר 2010 ב- 150,000 ₪. הנאשם אמר שהוא בהליכי פשיטת רגל, והחל משנת 2011 לא הגיע אליהם, על אף שהוזמן לחקירה. לדבריה, אין זה מתפקידה לבדוק את הטענה (עמ' 7,ש ' 29). המסמך שצורף להודעה הובא על-ידי הנאשם, במסגרת קלסר שהביא עמו (עמ' 8). לא בדקו את טענתו לגבי השוק האפור (עמ' 9,ש' 6-9). לדבריה, אין להם זמן לברר כל תיק והיא לא חוקרת (עמ' 9, ש' 7-9).

עדויות ההגנה

הנאשם העיד להגנתו. לדבריו, ניהל את העסק והיה הבעלים היחיד. העסק נפתח בפברואר 2010 ונכשל מבחינה עסקית. הוא נקלע לחובות בשוק האפור. לקחו לו סחורה בגין החובות והופעלו עליו לחצים. בתקופה שבין יולי 2010 לספטמבר 2010 לקחו לו סחורות, והוא לא ידע כיצד להתמודד עם המצב. הוא פנה למשטרה בשל איומים שהופנו כלפיו. נגנבו לו שיקים והוא ביטל אותם. בשנת 2011 הפך לשכיר, פתח בהליכי פשיטת רגל, ולאחר מכן הוכרז פושט רגל. הוא הגיע לחקירה עם קלסרים של הנאשמת ואמר כי מנהלת החשבונות שלו הפסיקה פעילות עמו בספטמבר 2010 משום שלא שילם שכר טרחה וכדי ששמה לא יוכתם עקב מעורבות בשוק האפור. הוא הביא את הקלסר, ובקלסר מצאו את הדף שצורף להודעתו, הסכום לתשלום בסך של 49,055 ₪ הוא בכתב ידו ונרשם בעת שישב במשרדי מע"מ. הוא רשם את הסכום. העסק מול מע"מ נסגר בסוף ספטמבר 2010, אך אינו יודע מתי הודיע למע"מ על הפסקת פעילות. הודיע למע"מ על הפסקת הפעילות, כנראה מחודש דצמבר (עמ' 11, ש' 14-15).

בחקירתו הנגדית הבהיר הנאשם כי בעת שפתח את העסק הגיש דוחות וביקש החזר מס בסך 80,962 ₪ (עמ' 11). העסק היה פתוח מפברואר 2010 עד ספטמבר 2010. פרט לדוח של אוקטובר, הגיש שלושה דוחות אחרים. הוא מילא את הטופס משום שהתבקש לעשות כן. הנאשם העיד כי התלונן במשטרה על כך. לדבריו, זומן למע"מ רק פעם אחת, ואז הגיע ומסר את הודעתו (עמ' 14). הנאשם אישר כי ייתכן שהעסק נסגר ביום 1.11.10 (עמ' 14, ש' 32; עמ' 15, ש' 1). לדבריו, הדוח שמצורף להודעתו הינו כוזב, הואיל ואינו משקף את נתוני האמת של העסק (עמ' 15). הנאשם טען כי לא הגיש ולא שילם את המכירות האמיתיות של העסק, הואיל ולא ניתן לשחזר את המכירות (עמ' 15). לטענת הנאשם, לא הגיש דוח אמת משום שאי אפשר להביא "מספרי אמת" שניתן להסתמך עליהם בשלושת החודשים האחרונים של העסק (עמ' 16).

לאחר תום עדותו, הגיש הנאשם אישורים בדבר תלונה במשטרת פתח תקווה מיום 2.10.10 בגין פריצה לעסקו ובדבר תלונה מיום 6.10.10 בדבר איומים במקום העסק. בהמשך לכך, העיד הנאשם בשנית ומסר כי הגיש תלונה בגין פריצה לעסק שבה נגנבו המחאות של בית העסק, והוגשה תלונה שנייה בגין איומים. בחקירתו הנגדית הסביר הנאשם כי להערכתו העסק הפסיק לפעול בסוף חודש ספטמבר ועד תחילת אוקטובר לא היה מה למכור. לדבריו, הוא עד היום נמצא תחת איומים.

דיון והכרעה

בתיק זה סבורני כי יש להבחין בין המישור העובדתי למישור המשפטי. במישור העובדתי יש לקבל את טענתו של הנאשם, ואילו במישור המשפטי יש לקבל את טענות המאשימה, כפי שיובהר להלן.

במישור העובדתי, הנאשם טען כי אנשים מהשוק האפור השתלטו לו על העסק, לרבות על הקופה, ביצעו מניפולציות בקופה, ולכן הקופה לא שיקפה את ההכנסות וההוצאות של העסק. סבורני כי יש לקבל טענה זו. הנאשם העיד על הטענה, ועדותו לא נסתרה. הנאשם העלה את הטענה כבר בחקירתו בהזדמנות הראשונה (ת/1). גורמי החקירה לא טרחו לברר את הטענה (עמ' 9, ש' 7-8) והלכה למעשה לא התקיימה כמעט שום חקירה, למעט קבלת הודעת הנאשם, כך שיש לקבל את גרסתו כנכונה. הנאשם אף הגיש אישור בדבר תלונה (נ/1), אשר מחזק את טענתו. לפיכך, במישור העובדתי אני מקבל את טענת הנאשם.